פיתוח מערכת ניהול בהתאמה אישית: המדריך המלא
מה נחשב מערכת בהתאמה אישית, מתי זה הצעד הנכון, הדרכים לקבל מערכת, איך עובר פרויקט ומה קובע את המחיר. נקודת ההתחלה לכל המדריכים.
לקריאת המדריךמפעל קטן צריך ERP מלא כשההנהלה רוצה את הנהלת החשבונות, הרכש, הייצור והשכר באותה מערכת, ויש בארגון מי שיוביל הטמעה ארוכה ויתחזק אותה. מערכת ניהול ייעודית לייצור מתאימה כשהכאב נמצא ברצפה ובתמחיר: לא יודעים מה מצב הפקודות, לא יודעים כמה עולה כל מוצר באמת וחומר גלם נגמר בהפתעה. במקרה כזה הנהלת החשבונות נשארת אצל רואה החשבון והמערכת מתחברת לתוכנת החשבוניות. הדרך להחליט היא לבדוק מאיפה מגיעות הטעויות אצלכם היום ולהריץ בהדגמה מוצר והזמנה אמיתיים.
ERP היא מערכת שמנסה לנהל את כל הארגון במקום אחד: הנהלת חשבונות, כספים, רכש, מלאי, ייצור, מכירות ולפעמים גם שכר ומשאבי אנוש. במפעל גדול זה הגיוני. יש מחלקת כספים, יש מחלקת רכש ויש מנהל מערכות מידע שהמערכת היא חלק מהעבודה שלו.
במפעל של כמה עשרות עובדים התמונה שונה. רואה החשבון כבר עובד עם התוכנה שלו. השכר מחושב אצל ספק חיצוני. מי שמנהל את הייצור הוא גם מי שמזמין חומר גלם ולפעמים גם מי שעונה ללקוחות. מה שחסר הוא לא עוד מודול של כספים. מה שחסר הוא לדעת מה קורה על הקו ומה הרווח האמיתי על כל מוצר.
לכן השאלה הנכונה היא לא "איזה ERP לבחור". השאלה היא איזה חלק מהעבודה שלכם צריך מערכת עכשיו ומי יעבוד בה כל יום.
לפני שמשווים מערכות כדאי לרשום שבוע אחד של תקלות. לא תקלות של מכונות אלא תקלות של מידע. ברוב המפעלים הקטנים הן נופלות לאחד מהסוגים האלה:
אם רוב הסימונים שלכם נמצאים בשש השורות הראשונות, הבעיה היא ייצור ותמחיר. אם הסימון העיקרי הוא בשורה האחרונה, הבעיה היא כספים, ושם ERP או תוכנת הנהלת חשבונות טובה יותר הם כנראה התשובה.
| קריטריון | ERP מלא | מערכת ייעודית לייצור | אקסל ותוכנת הנהלת חשבונות |
|---|---|---|---|
| מה היא מנהלת | כמעט הכול כולל כספים ולעיתים שכר | הזמנות, ייצור, עץ מוצר, מלאי ורכש | חשבוניות בתוכנה וכל השאר בקבצים |
| מי עובד בה כל יום | משרד, כספים, רכש ולעיתים הרצפה | מנהל הייצור, המשרד והעובדים בתחנות | בעיקר המשרד |
| הנהלת חשבונות | בתוך המערכת | נשארת אצל רואה החשבון והמערכת מתחברת לתוכנת החשבוניות | אצל רואה החשבון |
| הטמעה | בדרך כלל פרויקט עם יועץ הטמעה | הקמה קצרה יותר כשהמערכת כבר בנויה לייצור | אין, וזו גם הבעיה |
| מה לבדוק | מי מוביל את ההטמעה ומי מתחזק אחריה | איך היא מתחברת לחשבוניות ומה יוצא ממנה לרואה החשבון | כמה זמן הולך על עדכון קבצים ומי סומך עליהם |
אין כאן תשובה נכונה אחת. יש התאמה בין גודל הבעיה לגודל הפתרון. ERP שנקנה בשביל תמחיר ולוח ייצור הוא כלי גדול לבעיה ממוקדת, ואקסל ליד תוכנת חשבוניות מפסיק לעבוד ברגע שיותר מאדם אחד מעדכן את אותו קובץ. השוואה כללית בין מערכת מדף למערכת שנבנית לפי הארגון נמצאת במדריך מערכת מדף או מערכת בהתאמה אישית.
אם רואה החשבון עובד עם תוכנה משלו והוא מרוצה, להכניס הנהלת חשבונות למערכת חדשה מוסיף עבודה בלי להוסיף ערך. במקרה כזה מה שהמערכת צריכה הוא להפיק חשבוניות דרך התוכנה שכבר בשימוש ולתת לרואה החשבון את מה שהוא מבקש. שאלו אותו לפני שאתם בוחרים, לא אחרי. על החיבור לחשבוניות ועל מספר הקצאה הרחבנו במדריך חיבור מערכת ניהול לחשבוניות.
מערכת שרק המשרד עובד בה לא תדע מה קורה בייצור. כדי לדעת צריך שהעובדים בתחנות ידווחו: התחלתי פקודה, סיימתי, כמה יצאו תקינות וכמה פסולות. אם יש לכם כמה תחנות וכמה עשרות עובדים, המסך שלהם הוא החלק החשוב ביותר בבחירה.
בנגרייה, במסגרייה ובמפעל מזון מחיר החומר זז כל הזמן. אם המערכת לא מחשבת עלות מעץ המוצר ומעדכנת אותה כשמחיר הספק משתנה, תגלו את השחיקה ברווח רק בסוף השנה.
מפעל מזון או מפעל שמייצר לפי דרישות של לקוח גדול צריך לדעת מאיזו אצווה של חומר גלם יצא כל מוצר. זו דרישה שאי אפשר להוסיף בדיעבד, כי היא מתחילה ברגע הקליטה מהספק.
כל מערכת צריכה אדם אחד מהמפעל שמחליט ומוביל. במערכת גדולה התפקיד הזה יכול להפוך לחצי משרה לתקופה ארוכה. במפעל קטן זה בדרך כלל הבעלים או מנהל הייצור, והזמן שלהם הוא המשאב הכי יקר בפרויקט. שאלו כל ספק כמה זמן הוא צריך מכם ובאילו שלבים.
מפעל שמתכנן כמה אתרים, ייצוא במטבע זר או מחלקת כספים פנימית יגיע מתישהו ל-ERP. גם אז לא חייבים להתחיל בו. מה שחשוב הוא שהנתונים שאתם צוברים היום יוכלו לעבור. בדקו שהמערכת שאתם בוחרים מאפשרת לייצא פריטים, עצי מוצר, לקוחות וספקים לקובץ.
רוב המערכות למפעלים נכשלות באותה נקודה. המשרד עובד בהן והרצפה לא. ואז הדוחות מבוססים על מה שמישהו הקליד בסוף היום מהזיכרון.
העובד בתחנה עומד, לפעמים עם כפפות, ויש לו שנייה בין חלק לחלק. מה שהוא צריך זה מסך אחד עם כפתורים גדולים ולא תפריט. בהדגמה בקשו לראות בדיוק את זה:
תנו לעובד אמיתי לנסות את המסך בלי הסבר. אם הוא מסתדר לבד, יש סיכוי שהוא ישתמש בו גם ביום עמוס.
הסיבה הנפוצה ביותר שמפעל קטן מחפש מערכת היא שהוא לא בטוח שהוא מרוויח על כל מוצר. כדי לבדוק אם מערכת פותרת את זה קחו מוצר אחד אמיתי ועברו איתו:
אם בסוף התרגיל אתם רואים מספר שאתם מבינים מאיפה הוא הגיע, המערכת עושה את העבודה. אם התשובה היא "את זה מגדירים אצל היועץ" או "יש דוח שמייצאים לאקסל", כדאי להבין כמה זה יעלה לכם בכל פעם שמחיר משתנה.
במפעל קטן המלאי מתקלקל בשני מקומות: כשחומר נכנס ולא נרשם וכשחומר יוצא לייצור ולא נגרע. כל מערכת שבודקים צריכה לסגור את שני החורים.
בכניסה בדקו כמה הקלדה יש בקליטה מספק ואם נרשמים מספר אצווה ותאריך תפוגה כשצריך. ביציאה בדקו שסיום פקודה מוריד מהמלאי את החומרים לפי עץ המוצר בלי פעולה נפרדת. ועוד שאלה אחת: האם אפשר לשנות יתרה בלי שנשאר תיעוד. מלאי שאפשר לתקן בשקט הוא מלאי שאף אחד לא סומך עליו.
אחרי שהמלאי אמין אפשר לבנות עליו רכש: התרעה כשחומר יורד מתחת למינימום והזמנה לספק שיוצאת מהמערכת ולא מהזיכרון.
ההבדל הגדול בין הדרכים הוא לא רק במה שהמערכת יודעת לעשות. הוא בדרך שבה מגיעים ליום הראשון שבו כולם עובדים בה. שאלות ששווה לשאול כל ספק:
ההכנה של הנתונים מצד המפעל היא מה שקובע את הקצב בכל אחת מהדרכים. איך מכינים קבצים לייבוא מוסבר במדריך מעבר מאקסל למערכת ניהול, ומה קורה בכל שלב של פרויקט מפורט במדריך איך עובר פרויקט פיתוח מערכת ניהול.
הדגמה שהספק מנהל תראה מוצר פשוט שעובר חלק. כדי לראות את האמת הביאו הזמנה משלכם שהייתה בה בעיה: חומר שהיה חסר, שינוי של הלקוח באמצע או פקודה שאוחדה עם הזמנה אחרת. בקשו לעבור איתה מההזמנה ועד המשלוח, ובכל שלב בקשו לראות גם את המסך של מי שעושה אותו בפועל: המשרד, מנהל הייצור והעובד בתחנה.
הביאו להדגמה את מנהל הייצור ועובד ותיק אחד מהרצפה. הם ישאלו את השאלות שהמנהל לא חושב עליהן. וספרו כמה פעמים שמעתם "את זה עושים ידנית".
את מפעלון בנינו למפעלים של 5 עד 50 עובדים שהכאב שלהם הוא ברצפה ובתמחיר ולא בהנהלת החשבונות: לוח ייצור ופקודות עבודה, עץ מוצר עם פחת מובנה ועלות שמתעדכנת כשספק משנה מחיר, מלאי שיורד לבד בסיום ייצור עם התרעה והזמנת רכש, ומסך עובד לטאבלט עם קוד אישי וכפתורים גדולים שממשיך לעבוד גם כשהרשת נופלת. בכל קליטה מספק נרשמים אצווה ותפוגה, וכל תנועת מלאי נרשמת ולא ניתנת לשינוי.
החשבוניות יוצאות דרך Morning או iCount, כך שהנהלת החשבונות נשארת אצל רואה החשבון. ההקמה כוללת ייבוא מאקסל של פריטים, ספקים, לקוחות ועצי מוצר ותוך 14 יום המפעל עובד במערכת בלי יועץ הטמעה. ומי שגדל יכול לייצא את הנתונים לפריוריטי או ל-SAP. תשובה קצרה על בחירת מערכת למפעל נמצאת בעמוד הזה, והתמונה הרחבה על בחירה ובנייה של מערכת ניהול נמצאת בהמדריך המלא.
זה תלוי פחות במספר העובדים ויותר במה שאתם רוצים לנהל במערכת אחת. אם הכספים, השכר והייצור צריכים לשבת יחד ויש מי שיוביל הטמעה ארוכה, ERP מתאים. אם הכאב הוא ברצפה ובתמחיר, מערכת ייעודית לייצור מתאימה יותר.
כן, וברוב המפעלים הקטנים זו הדרך הנכונה. מערכת הייצור מפיקה חשבוניות דרך תוכנת החשבוניות שכבר בשימוש, כמו Morning או iCount במפעלון, ורואה החשבון ממשיך לעבוד כרגיל.
מפעלון נבנתה למפעל של 5 עד 50 עובדים: הקמה תוך 14 יום כולל ייבוא הנתונים, עברית מלאה ומסך עובד שלומדים בחמש דקות. מי שצריך יכול לייצא את הנתונים לפריוריטי או ל-SAP.
לא אם הנתונים ניתנים לייצוא. פריטים, עצי מוצר, לקוחות וספקים הם הבסיס של כל מערכת, ומי שבנה אותם פעם אחת מעביר אותם הלאה.
זה תלוי במסך שלהם. מסך אחד עם כפתורים גדולים, זיהוי בקוד אישי וסריקת ברקוד של הפקודה עובד גם אצל מי שלא עובד עם מחשב. במפעלון זה מסך שלומדים בחמש דקות.
שולחים הודעה בוואצאפ וקובעים שיחת זום חינמית עם אלחי פיין. בשיחה בודקים איפה המפעל מאבד היום זמן וכסף ואם מפעלון מתאימה לו.
כל פרויקט בדג הזהב מתחיל בשיחת זום חינמית. כתבו לנו בוואצאפ ונבין יחד אם צריך מערכת חדשה, התאמה של מערכת קיימת או שבכלל לא.

כתב: אלחי פיין, מייסד דג הזהב, רס"ן (מיל') וספק משרד הביטחון. דג הזהב מפתחת מערכות ניהול לחברות וארגונים, לרשויות ועיריות, לישובים, למוסכים, למפעלים, לאולמות אירועים ולמערכת הביטחון. עוד על אלחי פיין · לכל המערכות
מה נחשב מערכת בהתאמה אישית, מתי זה הצעד הנכון, הדרכים לקבל מערכת, איך עובר פרויקט ומה קובע את המחיר. נקודת ההתחלה לכל המדריכים.
לקריאת המדריךחמש שאלות שמכריעות, טבלת השוואה, האפשרות שבאמצע ומבחן מעשי שעושים על תהליך אמיתי אחד לפני שמחליטים.
לקריאת המדריךהגורמים שקובעים את ההיקף, מה מגדיל ומה מקטין כל אחד מהם, ומה חייב להופיע בהצעת מחיר כדי שאפשר יהיה להשוות.
לקריאת המדריךמה קורה בכל שלב מהשיחה הראשונה ועד שהצוות עובד במערכת, מה הארגון צריך להביא לכל שלב ואיפה פרויקטים נוטים להיתקע.
לקריאת המדריךסימנים שהאקסל כבר לא מספיק, רשימת בדיקה לניקוי נתונים, ייבוא ובדיקת מדגם ויום מעבר שלא עוצר את העבודה.
לקריאת המדריךהודעות לפי סטטוס, תזכורות, אישורים בקישור ובוט, ומה לבדוק לפני שמחברים: מספר, קצב שליחה, דרך החיבור, הסכמה ותקלות.
לקריאת המדריךאבני הבניין של CRM, איך מתכננים שלבי מכירה שאפשר לסמוך עליהם, קליטת לידים מכל ערוץ, מה קורה אחרי הסגירה ומה להביא לשיחה הראשונה.
לקריאת המדריךאילו מסמכי מס יש ומי מפיק אותם, מה זה מספר הקצאה ולמה המערכת צריכה להכיר אותו, שלוש רמות של חיבור ומה לסגור באפיון כדי שלא תיתקעו עם חשבונית שגויה.
לקריאת המדריךמה לבדוק בכל שלב מהקבלה ועד התזכורת לטסט, מה משתנה לפי סוג המוסך, איך עוברים ממערכת קיימת ואיך בודקים בהדגמה על רכב אמיתי מהשבוע שעבר.
לקריאת המדריךמשקי בית, פניות, גבייה, הודעות, הצבעות, חירום ופורטל לתושב: מה לבדוק בכל תחום, מי רואה מה, איך עוברים מאקסל ומקבוצות וואצאפ ואיך בודקים על מקרה אמיתי מהחודש שעבר.
לקריאת המדריךמה לבדוק בכל שלב מהבירור בערב ועד המשוב אחרי האירוע, מה משתנה בין אולם אחד לגן ולחברת הפקה, איך עוברים מאקסל ואיך בודקים בהדגמה על אירוע שסגרתם בחודש שעבר.
לקריאת המדריךמה הסידור חייב לדעת לפני שהוא משבץ, איך הסידור מגיע לשומר ואיך סוגרים החלפה בלי טלפון בלילה, מה קורה כששומר לא מגיע, איך השעות הופכות לשכר ואיך בודקים תוכנה על הסידור האמיתי של השבוע שעבר.
לקריאת המדריך